<h1>צידה לדרך מ"ד כ"ב פי"ב</h1>
<h2>דף מב.</h2>
הרואה הלבנה בחדושה מברך בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם פועל אמת שפעולתו אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת [תפארת] לעמוסי בטן שהם עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש החדשים. יש אומרים בנוסח הברכה פועלי אמת שפעולתם אמת וחוזר לשמש ולירח שאינן משנין תפקידם. מברכין על החדש עד שתתמלא פגימתו אבל מכאן ואילך ישן הוא ואין מברכין על חדושו שעבר. ושעור זה הוא משעת המולד קודם שיעברו ט"ו ימים. ומתחיל בברכה משיעבור על המולד מוצאי שבת שברכו על הבשמים והוא שיהיה לה אור שנראה שנהנה ממנה. אבל אם היה המולד בליל שבת או ביום השבת אף על פי שברך על הבשמים אינו נהנה מאורה וצריך להמתין שיעברו שלשה או ארבעה ימים. אמרו חז"ל אילו לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחדש דים לפיכך מברכין מעומד ודרך כבוד מלובש בגדיו וחברים עמו. ומיישר רגליו בשעת ברכה ואומר שלש פעמים סימן טוב יהיה לישראל ברוך יוצרך ברוך עושך ברוך קונך ברוך בוראך ורוקד שלש פעמים כנגדה ואומר בכל פעם כשם שאני רוקד ואיני נוגע בך כן אם ירקדו אויבי לנגדי לא יוכלו להזיקני וליגע בי. ואומר תפול עליהם אימתה ופחד ולמפרע ואומרו שלש פעמים. ואומר לאחרים העומדים שלש פעמים שלום אליכם. וישכון באהליכם. ויישר מעגליכם. נתן לישראל למנה. וזה כאילו קבלו פני שכינה.
